#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכזית חמץ ע&quot;י תערובת [מין בשאינו מינו] וליכא כזית בכדי אכילת פרס 1) לגבי אכילה 2) לגבי ב&quot;י ואיסור לשהותה 3) לגבי אחר פסח?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-663fc585ad48a1b6f7cd5d0b420d0820cb26d0f7.jpg"">"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתערובת מין במינו?	"מדאורייתא בטל ברוב ורק אסור לאוכלה מדרבנן, וכן אסור לשהותה מדרבנן שמא יבא לאוכלה [וזהו שיטת תוס&#x27; והר&quot;ן ,ודלא כהטור דמקיל לשהותו כל זמן דלא עבר על ב&quot;י (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)], ובדיעבד מותר בהנאה אחר פסח אבל יש מח&#x27; לגבי האכילה לאחר פסח (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תמ&quot;ז ס&quot;ק ק&quot;ב) [וה&quot;ה במין בשאינו מינו כשבטל בששים, וכן שאר דברים האסורים מדרבנן (מ&quot;ב שם), אבל אם ביטלו במזיד אסור אחר הפסח (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), וכן בחמץ גמור שביטלו דעכשיו הוא רק איסור מדרבנן החמירו דאסור אחר פסח דחיישינן לרמאים (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תמ&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ה)]"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתבשיל שקיבל טעם חמץ 1) מחמץ ממש 2) מקדירה שנתבשל בה חמץ [בן יומו]?	"1) לגבי האכילה אסור מדאורייתא משום טעם כעיקר, ולגבי שהייה העולת שבת ס&quot;ל דעובר עליו ב&quot;י וממילא אסור אחר פסח אבל הח&quot;י (ס&quot;ק א&#x27;) מצדד דרק אסור לשהותו מדרבנן שמא יבא לאוכלו ואחר פסח מותר בהנאה ויש חומרא לאוסרו באכילה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) הכריע דבמקום הפסד מרובה יש להקל כהח&quot;י 2) העולת שבת מחמיר אף בכלים, אבל הח&quot;י ושאר האחרונים חולקים עליו דזהו נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהיתרא [אע&quot;פ דאין אנו מקילין לאכול זה בפסח מ&quot;מ לגבי שהייה מקילינן (גר&quot;ז סע&#x27; ח&#x27;)], ובלבד שאינו כובש ומקבל בליעות בתוך הפסח (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתבשל בתוך הפסח בקדירה של חמץ?	"אע&quot;פ שאינו בן יומו מחמירים [דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט דאיסורא] וצריך לבער המאכל (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אבל ביו&quot;ט אחרון יש להקל לשהותה (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תס&quot;ז ס&quot;ק מ&quot;ד)"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ נוקשה?	"לגבי אכילה אסור מדרבנן, לגבי שהייה ליכא ב&quot;י אבל מדרבנן אסור לשהותה שמא יבא לאוכלה [דלא כהטור דמקיל לשהותה], ובדיעבד אחר הפסח מבואר לקמן (ס&quot;ס תמ&quot;ז) דמותר בהנאה ויש מח&#x27; אחרונים אם מותר אפי&#x27; באכילה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ציורים של חמץ נוקשה?	"1) דבק שנעשה מקמח ומים&lt;br&gt;2) עיסה שהכסיפו פניו [כשיטת ר&quot;מ בשיאור, ומצד שני קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דאיסורו מדרבנן]&lt;br&gt;3) קצת אינו ראוי לאכילה כגון תכשיטי נשים [אבל אם אינו ראוי לאכילה כלל מותר לשהותו דליכא למיחש שמא יבא לאוכלו (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)] [החזו&quot;א (סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, ועוד) ביאר דכלפי החימוץ הוא רע, אבל ממג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם רש&quot;י והר&quot;ן משמע דהוא חימוץ גמור ורק המאכל רע]&lt;br&gt;(מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)&lt;br&gt;4) בצק שנילוש במי פירות הרבה לפי ר&quot;ת (ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; תס&quot;ב סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ נוקשה ע&quot;י תערובות?	"מבואר במג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) ושעה&quot;צ (לקמן ס&quot;ס תמ&quot;ז) דמותר לשהותו {וצ&quot;ב דעדיין יש לחוש שמא יבא לאוכלה, וצ&quot;ל דכיון דאפי&#x27; אם אוכלו אינו איסור חמור כ&quot;כ התירו לו לשהותו (וכן משמע מפמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)}, אכן העולת שבת וח&quot;י פירשו דדוקא חמץ שאינו ראוי לאכילה כלל ע&quot;י תערובות מותר לשהותו אבל אם ראוי לאכילה אסור, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן בשם החזו&quot;א דסגי להיות נפסל מאכילת אדם אבל ממ&quot;ב משמע דצריך להיות נפסל מאכילת כלב {וצ&quot;ע בדעת המ&quot;ב, דהמ&quot;ב כאן (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב כהעולת שבת וח&quot;י, אבל בשעה&quot;צ לקמן (ס&quot;ס תמ&quot;ז) כתב כהמג&quot;א}"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אח&quot;כ נעשה אינו ראוי לאכילה?	"לא פקע האיסור ב&quot;י אלא כשנפסל מאכילת כלב (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שרף?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דהסכימו האחרונים דהוא חמץ גמור, ואפי&#x27; אם נעשה משמרי שכר, והנה כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דאם נפסלו מאכילת כלב פקע איסורו אבל באמת יש בזה מח&#x27; בין החכ&quot;צ (ס&#x27;י כ&#x27;) ובעל מגיני שלמה (מובא בבית אפרים או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ח), וביאר המנח&quot;י (ח&quot;ז סי&#x27; כ&quot;ז) דהחכ&quot;צ מחמיר אע&quot;פ שנפסל מאכילת כלב מפני שזהו חלק מתהליך היצור [ומדמה זה לביה&quot;ל לקמן (סע&#x27; ט&#x27; ד&quot;ח חמץ) דאם שופך דבר חריף על החמץ אינו מפקיעו מתורת אוכל], וכל זה הוא מדאורייתא אבל מדרבנן לכו&quot;ע אסור אפי&#x27; אם נפסל מאכילת כלב משום דאחשביה."	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתערובת חמץ [שיש בו איסור ב&quot;י] אבל נעשה אינו ראוי לאכילה?	"אם נעשה אינו ראוי לאכילה קודם פסח מותר לשהותו בפסח [ואפי&#x27; מדרבנן לא גזרו דליכא חשש שמא יבא לאוכלו] אבל אם רק נעשה אינו ראוי לאכילה בתוך הפסח לא מהני ועדיין מחויב לבערו (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27; - ז&#x27;), וכתב החזו&quot;א (סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) דסגי להיות נפסל מאכילת אדם דאינו ראוי לחמץ עיסות אחרות, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל לגבי נוקשה בתערובות דאינו משמע כן ממ&#x27;&#x27;ב"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-carbon dioxide שבא מחמץ?	"כתב הליכות שלמה (פסח פ&quot;ד אות ג&#x27;) דמותר לכתחילה דאין בו ממש כלל, אמנם נוהגין להחמיר (פסק&quot;ת אות ג&#x27;)"	סימן תמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת שעיפשה ואינו ראוי לאכילת כלב 1) קודם פסח 2) בתוך פסח?	"1) אינו חייב לבערו דהוי כעפרא בעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [ודלא כהגר&quot;א, ראב&quot;ד, רא&quot;ש, וטור דס&quot;ל דדוקא אם נסרחה קודם שהחמיץ (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד), אמנם כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דאם נפסל מאכילת אדם קודם שנתחמץ קודם פסח נעשה כחמץ נוקשה ואין איסור לשהותו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)] 2) אם נסרחה קודם שהחמיץ א&quot;צ לבערו דלא חל עליו איסור חמץ, אבל אם החמיץ תחילה חייב לבערו, לפי הפמ&quot;ג הוא מדרבנן ולפי הגר&quot;ז הוא מדאורייתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) [והשעה&quot;צ (שם) רצה להביא ראיה מטומאת אוכלים דאפי&#x27; מדרבנן ליכא חיוב לבערו, והיינו דמבואר דהגמ&#x27; בכריתות חולק על הירושלמי ומש&quot;ה השמיט הרמב&quot;ם את דין זה, אבל לדינא העלה כרוב ראשונים דצריך לבערו, והחזו&quot;א (סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) דחה הראיה מטומאה דהתם תלוי אם הוא אוכל משא&quot;כ חמץ אסור אפי&#x27; כשהוא אסור בהנאה א&quot;כ ה&quot;ה כשפקע ממנו שם אוכל ממנו], ועוד כתב החזו&quot;א (שם) דפשוט דאסור ליהנות ממנו מדאורייתא דלרבנן הוי מן הנקברין ולפי ר&#x27; יהודה צריך לקיים מצותו בשריפה, וע&quot;ע בפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) דמסתפק אם האיסור הנאה דאורייתא או דרבנן"	סימן תמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נסרחה בערב פסח אחר חצות?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא ממקור חיים דדינו כאילו נסרחה קודם פסח וא&quot;צ לבערו אפי&#x27; אם החמיץ תחילה, והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ז) מצדד דזהו דוקא לפי השיטות דאינו עובר על ב&quot;י עד הלילה, אכן השעה&quot;צ מציין לגר&quot;ז (סע&#x27; כ&quot;א) דס&quot;ל דאפי&#x27; להשיטות דיש איסור עשה דתשביתו אחר חצות צריך לבערו {ולפי הפמ&quot;ג דס&quot;ל דהחיוב ביעור הוא מדרבנן ניחא טפי הא דאמרינן דא&quot;צ לבערו}"	סימן תמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ שרק נפסל מאכילת אדם?	"כתב המג&quot;א לקמן (ס&quot;ק י&quot;ד) בשם הר&quot;ן דבכל התורה כולה סגי להיות נפסל מאכילת אדם אבל בחמץ אפי&#x27; כשהוא נפסל מאכילת אדם חזי לחמץ עיסות אחרות ולהכי איצטריך ליה להיות נפסל מאכילת כלב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;א) דמשמע ממג&quot;א לעיל (ס&quot;ק א&#x27;) דהוא דין דאורייתא. אמנם מצדד הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) דאם נתקלקל כשהיה עיסה ונפסל מאכילת אדם כיון שלא היה ראוי לאכילת אדם מעולם הוי כחמץ נוקשה וליכא איסור לשהותו [והשיג עליו החזו&quot;א (סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב) הרי הדרך לתקן עיסה הוא לאפותה וא&quot;כ הוי כנסרחה לאחר שהחמיץ], ואם הוא בתערובות חמץ אפשר דמותר לגמרי, וצ&quot;ע (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת של גוי שנסרחה בפסח ואח&quot;כ בא לרשות ישראל?	"א&quot;צ לבערו, ומ&quot;מ מבואר במ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק מ&quot;ד) דאינו ויכול ליהנות ממנו בפסח, וביאר החזו&quot;א (סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) דלפי הרבנן חמץ הוא מן הנקברים ואפרן אסור בהנאה [ואפי&#x27; לר&#x27; יהודה דהוא מן הנשרפין מ&quot;מ קודם שנעשה מצותו בשריפה אסור בהנאה]"	סימן תמב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגדים שכבסו אותם בחמץ?	"מותר לקיימם בפסח אפי&#x27; אם ניכר החמץ עליהם מפני שכבר נפסדו צורתם [אפי&#x27; תוך ג&#x27; ימים לפסח (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)], ומיהו כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דלא יניחם על השלחן שמא יפרוך קצת לתוך מאכלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {ואע&quot;פ שכתב המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק מ&quot;ג) דלא אמרינן אחשביה כשנפל ממילא לתוך התבשיל י&quot;ל דהתם מיירי כשנפסל מאכילת כלב משא&quot;כ הכא מיירי דרק נפסד צורתם אבל עדיין ראוי לאכילת כלב, אכן מביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) משמע דה&quot;נ מיירי כשנפסל מאכילת כלב וצ&quot;ע (ר&quot;י באק)}, אכן כתב הח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;א) דאין נוהגין להקפיד בזה כי אין דרך לפרוך מהן שום דבר ורק בזמן המג&quot;א דרכן לפרוך (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ח), וכן נקט הפסק&quot;ת (אות ו&#x27;) דבזה&quot;ז אין לחוש לזה אבל עדיין יש ליזהר שלא יניח מאכל חם ע&quot;ג המפה מגוהץ דאפשר שיפליט בליעות של חמץ"	סימן תמב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצעיפי נשים?	"נהגו לכבסם בחמץ, ועל כן כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דיש להסירם בשעת האכילה, ואח&quot;כ (בס&quot;ק ה&#x27;) הביא שיש מדקדקין שלא לכבסם בחמץ תוך ל&#x27; יום לפסח (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תמב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדבק ניירות בחמץ?	"הטור הביא הראבי&quot;ה דס&quot;ל דאינו מותר אלא אם החמץ אינו ניכר אבל אם הוא ניכר הוי כמו קולן של סופרים ואסור, וכן הביא הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם מהר&quot;י ווייל דמחמיר שלא יהא ניכר, אכן הב&quot;י הביא ממגיד משנה דקולן של סופרים הוי חמץ נוקשה בעין אבל כשהוא מדבק בה ניירות נפסד צורתו לגמרי ומותר אפי&#x27; כשהוא ניכר. להלכה, המחבר מקיל, אבל הרמ&quot;א מחמיר שלא יהא נראה מבחוץ, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דאז צורת החמץ עומדת. והביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) הביא שהט&quot;ז ופר&quot;ח מקילין כהמחבר אבל מסתימת שאר אחרונים משמע דנקטינן לכתחילה להחמיר. אמנם, כתב המג&quot;א דלכו&quot;ע יש להקל כשהוא קודם ל&#x27; יום דאז ודאי כבר נתקשו ומאיסי ודמיין לפת שעיפשה עד שנפסל מאכילת כלב [והא דכתב הרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ז סע&#x27; ה&#x27;) דצריך ב&#x27; חדשים היינו בחשש שמא יתן טעם ביין וישתה משא&quot;כ הכא מיירי רק לגבי האיסור שהייה], ועוד כתב המג&quot;א דאם הוא פחות מכזית [כפשוטו היינו סך הכל, אבל חידש החזו&quot;א (סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ד) דהיינו דוקא מה שנראה מבחוץ] אפי&#x27; תוך ל&#x27; יום א&quot;צ לבערו לכו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), ואם יש הרבה דפי ניירות אין מצטרפים הדבק שבכל נייר ונייר שבחלון יחדו [ממחה&quot;ש מבואר הטעם משום דהוי כלחזק, וכן מבואר ממג&quot;א מדציין לסי&#x27; תמ&quot;ז סע&#x27; ה&#x27; [אבל ממה שציין לסע&#x27; ח&#x27; אינו מבורר], אבל הגר&quot;ז (סע&#x27; כ&quot;ה) ביאר הטעם דאע&quot;פ דאינו לחזק מ&quot;מ הוי בבית ולא בכלי ולפיכך אינו מצטרף כל זמן דליכא חשש שמא נתכבד]. ולמעשה, בזה&quot;ז רוב דבק נעשה מחומרים סינטטיים (פסק&quot;ת אות ז&#x27;)"	סימן תמב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא רוצה לדבק ניירות לחלון?	"כתב התרוה&quot;ד אם הוא קודם ל&#x27; יום מותר אפי&#x27; בבלילה עבה דודאי יתעפש קודם פסח אבל אם הוא תוך ל&#x27; יום יש להחמיר לדבק בבלילה רכה ויכניס כל הבצק בין הדבקים שלא יבצבץ לחוץ כלל, ומסיים והמחמיר לטוח בטיט מבחוץ תבא עליו ברכה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב) "	סימן תמב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכורכי ספרים?	"לפי המחבר פשוט דמותר, ואפי&#x27; להיש מחמירים ברמ&quot;א יש להקל כאן דאינו נראה מבחוץ, והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) דיש עוד סברא להקל דבניירות דבוקות יש צד שיפרידם לאחר זמן משא&quot;כ בכורכי ספרים הוא לעולם ואפשר דהוא בכלל חמץ שנפלה עליו מפולת"	סימן תמב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול בפסח 1) חמץ גמור 2) חמץ נוקשה, שנתערב בששים קודם פסח ואינו ראוי לאכילה?	"1) אע&quot;פ שמותר לקיימו אסור לאוכלו משום אחשביה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), והרמ&quot;א כתב דנוהגין להקל אפי&#x27; לאוכלו [ותמה עליו המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) שהרי כתב הרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ז) דהיינו דוקא לח בלח אבל יבש ביבש אמרינן שחוזר וניעור, ותי&#x27; החזו&quot;א (סי&#x27; קי&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דהיינו בדבר שראוי לאכילה אבל כאן מיירי כשאינו ראוי לאכילה וא&quot;כ אינו מאכל אלא ע&quot;י אחשביה אבל כל זמן דליכא אחשביה אינו חוזר וניעור, ועוד תי&#x27; החזו&quot;א (סי&#x27; קי&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;) ע&quot;פ המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ג) דאם אינו חוזר ומבשלו בפסח אינו חוזר וניעור אפי&#x27; יבש ביבש] 2) לפי הרבה אחרונים מותר לאוכלו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), עי&#x27; לקמן סי&#x27; תמ&quot;ז {וצריך להגיה תיבת &quot;שנתעפש&quot; ל&quot;שנתערב&quot;}"	סימן תמב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליהנות מתערובות זה בפסח?	"אפי&#x27; להשיטות דאסור לאוכלו משום דאחשביה מ&quot;מ מותר בהנאה וכמו שמצינו בפת שעיפשה (רא&quot;ש, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) {ש&quot;מ דליכא אחשביה בהנאה}, אכן השיג עליו המקור חיים דפת שעיפשה נפסל מאכילת כלב ומש&quot;ה מותר בהנאה אבל הכא מיירי כשנפסל מאכילת אדם ומותר לשהותו מפני שנפסד מצורת חמץ אבל עדיין הוא אסור בהנאה והו&quot;ל להביא ראיה מחמץ נוקשה ע&quot;י תערובות (רע&quot;א), ולפי&quot;ז אסור אפי&#x27; בהנאה (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ט) {נמצאת דלכו&quot;ע אם נפסל מאכילת כלב מותר בהנאה, ואם רק נפסד מצורת חמץ אסור בהנאה}"	סימן תמב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול תרופה 1) של חמץ 2) שיש בו חמץ לדבק את התרופה?	"1) השאג&quot;א (סי&#x27; ע&quot;ה) אוסר דהוי אחשביה, אבל שאר האחרונים (כתב סופר או&quot;ח סי&#x27; קי&quot;א, יד אברהם יו&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;ה סע&#x27; ג&#x27;, אג&quot;מ ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;ב וח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ב, מנח&quot;ש מהדו&quot;ת סי&#x27; ס&quot;ה) מקילין דאין זה נחשב כאחשביה. והקובץ הלכות (פי&quot;ב סע&#x27; ד&#x27;) חושש לכתחילה להשאג&quot;א {ופשטות המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) משמע כהשאג&quot;א, ואולי יש לדחות דהוא מאכל להם אבל אינו תרופה להם} 2) כתב החזו&quot;א (סי&#x27; קט&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) אפי&#x27; אם רוצה להחמיר בתרופות משום אחשביה הכא ליכא אחשביה דאינו רוצה לאכול החמץ בעצם, ומקיל אפי&#x27; אם רק נפסל מאכילת אדם דהרי אינו יכול לחמץ עיסות אחרות [וזהו חידושו של החזו&quot;א אבל לפי המ&quot;ב אין להקל אלא כשנפסל מאכילת כלב]"	סימן תמב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסוך סבון וכדומה אם הוא נפסל מאכילת כלב?	"הפר&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ז) כתב דאפי&#x27; אי אמרת סיכה כשתייה לא אמרינן בזה אחשביה, וכ&quot;כ הליכות שלמה (פסח פ&quot;ד סע&#x27; י&quot;א) ואור לציון (ח&quot;ג פ&quot;ח אות ו&#x27;), אכן האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ב) משמע דיש אחשביה בזה כשהוא לשם תענוג ולא כשהוא לשם רפואה, וכן מבואר מביה&quot;ל לעיל (ס&quot;ס שכ&quot;ו) שמחמיר בסבון של חלב וש&quot;מ דיש אחשביה בסיכה כשתיה, ומשמע דלשם רחיצה מקרי תענוג ולא לרפואה, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פי&quot;ב הע&#x27; י&quot;ד) דמקיל כשהוא לרחיצה דאין זה תענוג [ואינו משמע כן מהביה&quot;ל]"	סימן תמב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו ראוי לאכילת כלב אבל אפשר להחזירו להיות ראוי לאכילה?	"הדברי מלכיאל (ח&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ב אות ו&#x27;) מחמיר, אבל שו&quot;ת חזון נחום (או&quot;ח סי&#x27; מ&quot;ו) חולק עליו"	סימן תמב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעישון טבק שיש בו חמץ?	"הבית מאיר (סי&#x27; תס&quot;ז סע&#x27; ח&#x27;) ומהר&quot;ם שי&quot;ק (או&quot;ח סי&#x27; רמ&quot;ב) חוששין לאחשביה, והמור וקציעה (סוף הסימן) מקיל, ולמעשה יש להחמיר (שבות יצחק פסח פ&quot;י)"	סימן תמב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשכר של חמץ בפסח?	"הוי כחמץ גמור וחייב לבערו, ואם שותהו בפסח אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס חייב כרת ואם לאו עדיין יש בו טעם חמץ וטעם כעיקר דאורייתא {ר&quot;ל, טעם כעיקר עושה שאין הטעם בטל אבל עדיין צריך שיעור כזית ואין טעם כעיקר מוסיף על השיעור יותר מהחמץ בעין} [ולפי השיטות דעובר על ב&quot;י בכזית אפי&#x27; אם אינו ראוי לאוכלו בכדי אכילת פרס ליכא חידוש בסעיף זה אלא איצטריך להשיטות דבעלמא צריך כדי אכילת פרס קמ&quot;ל הכא דטעם כעיקר (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד)], ופשוט דאם נתערב השכר בתערובות הוא אסור בפסח (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&#x27;) כתב דשכר הוי כמו חמץ שהמחה דתמצית השעורין נכנס לתוך המים ואינו חייב משום כזית חמץ בכדי אכילת פרס אלא כולו חמץ"	סימן תמב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגבינות שהעמידן ע&quot;י חמץ?	"כיון שהוא מעמיד אינו בטל אפי&#x27; באלף וחייב לבערו [לפי האיסור והיתר מדרבנן, לפי הטור מדאורייתא], וכל זה דלא כיש&quot;ש (חולין סי&#x27; ק&quot;ו) דס&quot;ל דהחמץ בטל אע&quot;פ שהוא מעמיד (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תמב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי דבש אם הראשון נתחמץ ע&quot;י חמץ 1) לבד 2) ושמרי דבש?	"1) רבינו יעקב התיר להניחו עד אחר פסח ולמוכרו דלא קניס ר&quot;ש אלא חמץ בעין, והשיג עליו הראב&quot;ן דהכא הוא מעמיד והוי כמו בעין, ועוד הקשה דלא שרי ר&quot;ש אלא כשנתערב אחר פסח ולא קודם פסח, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דרבינו יעקב מיירי כשנתחמץ מתחילה גם ע&quot;י שמרי דבש וא&quot;כ הוא זה וזה גורם אבל אם נתחמץ רק ע&quot;י חמץ מודה דאסור, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דאם נתחמץ רק ע&quot;י חמץ אסור ואפי&#x27; דבש רביעי וחמישי [והקשה המקור חיים (ס&quot;ק ו&#x27;) דנימא זה וזה גורם מדבש שני ואילך דהרי יש בה גם דבש מלבד החמץ, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ג) דעיקר ושרשו של ההיתר הוי ג&quot;כ מהאיסור וזהו כחו שלא בטל לעולם], וכן מבואר מתוס&#x27; תמורה (י&quot;ב) דלא כשאר ראשונים (ר&quot;י באק), ובדיעבד אם לא מכרו יש להתירו בהנאה אחר פסח (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ב), והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) הביא מקילין במי דבש רביעי דאחר ג&#x27; פעמים כלה כח המעמיד וסומך על שיטות אלו במקום הפס&quot;מ. 2) הוי זה וזה גורם ולא נחשב כמעמיד וממילא מותר אם החמץ בטל בששים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), ומיהו אם יש בחמץ לבד הכח לחמץ לא מהני מה שהוא מוסיף אף שמרי דבש (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)"	סימן תמב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי דבש שנתבשל בכלי חמץ?	"בסתם כלים יש להקל ביו&quot;ט אחרון לשתותו דאינן בני יומן, אבל אם דרכו לבשל בו יין שרף הוי דבר חריף ולא מהני מה שאינו בן יומו ואסור אפי&#x27; ביו&quot;ט אחרון (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תמב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגבינה שהעמיד בקיבה שנכבש בכלי חמץ מעת לעת?	"אין זה נחשב כמעמד ע&quot;י חמץ דא&quot;צ החמץ להעמידה אלא יש בה טעם חמץ לבד (מחה&quot;ש), וממילא אם יש ששים בגבינה כנגד החמץ קודם פסח בטל אבל בפסח אסור במשהו, ואם ליכא ששים אסור אפי&#x27; קודם פסח אבל מותר לשהותו (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תמב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שפך יין שרף ע&quot;ג הגבינות לחזקם?	"כיון שהוא לטעמא חייב לבערם אפי&#x27; אם יש ששים כנגדו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן תמב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל ציורים הנ&quot;ל דחייב לבערו, מה הדין בדיעבד אם לא ביערו?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ז) כיון דלרוב הפוסקים דבר המעמיד ודבר העבידי לטעמא הוא רק איסור מדרבנן [דלא כטור] ובמקום הפסד מרובה יש להקל ליהנות ממנו ולהשליך הנאת המעמיד לים המלח [או למוכרו לגוי חוץ מדמי איסור שבו, ודוקא בדבר דליכא למיחש שיחזור וימכרנו לישראל (גר&quot;ז סע&#x27; י&#x27;, ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ב)]"	סימן תמב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיסה שנתחמצה בשמרי שכר?	"ה&quot;נ לכתחילה חייב לבערו דמעמיד אינו בטל אבל בדיעבד בהפסד מרובה מותר בהנאה אם משליך ההנאה לים המלח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תמ&quot;ז ס&quot;ק ק&quot;ו) {וצ&quot;ב דבעיסה כולו נעשה חמץ גמור, וצ&quot;ל דאין העיסה מחמשת מיני דגן, אמנם באמת מבואר במקור הדבר שהוא מהר&quot;ם לובלין (מובא בערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;א) ומג&quot;א לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ז ס&quot;ק מ&quot;ה)) דמיירי בשמרי שכר שעבר עליהם את הפסח ואחר פסח חימץ בו העיסה}"	סימן תמב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מנהג כלל ישראל?	"ישראל קדושים הם ומגררין הכתלים וכסאות שנגע בהם חמץ, וכתב הרא&quot;ש שיש להם סמך מן הירושלמי הטח ביתו בבצק חייב לבער [דדוקא כשהוא מאוס בטל ככופת השאור], וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) דכיון דיש בו סמך אין ללעוג על המנהג לומר שהוא מנהג שטות וחומרא יתירא, אבל ראיה גמורה ליכא דהתם יכול להתקבץ כזית במקום אחד אבל לא בנגיעה מועטת (ב&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ב) [ומה שנוהגות הנשים לנקות אפי&#x27; מקומות שלא שייכי לחמץ כלל אין זה מחומרא דחמץ אלא הוא הכנת הבית לקראת החג הגדול שהבית יהא נקי שהוא דרך חירות כבני מלכים וכמ&quot;ש במס&#x27; מדות (פ&quot;ג מ&quot;ג) שבביהמ&quot;ק היו מסיידים הכתלים והמזבח בכל שנה קודם הפסח (פסק&quot;ת אות י&quot;ב)]"	סימן תמב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בחמץ שנמצא בסדק ואינו יכול לחטט אחריו?	"כתב המחבר שיטיח עליו מעט טיט, וזה מהני אפי&#x27; אם יש בה כזית דהוי ככופת שאור שייחדה לישיבה דמהני להטיח בה טיט (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן תמב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבצק שבסדקי עריבה?	"בגמ&#x27; איתא ב&#x27; ברייתות, באחד חייב לבער אלא אם יש תרתי לטיבותא [פחות מכזית ולחזק], בשני פטור מלבער אלא אם יש תרתי לריעותא [כזית ושלא לחזק], ורב הונא פסק לחומרא דחייב לבער אם יש כזית, ואפי&#x27; בפחות מכזית חייב אם אינו לחזק, ויש שיטת אביי דמרכיב השתי ברייתות אהדדי ומחלק בין מקום לישה לשלא במקום לישה. רש&quot;י פי&#x27; שיטת אביי דיש ג&#x27; מקומות, בשוליים אפי&#x27; כזית אינו חייב לבער, מקום דפנות חייב לבער כזית, שפה העליונה חייב לבער אפי&#x27; פחות מכזית. תוס&#x27; פי&#x27; שיטת אביי כזית במקום לישה צריך לבער בכל אופן, פחות מכזית שלא במקום לישה א&quot;צ לבער בכל אופן, פחות מכזית במקום לישה או כזית שלא במקום לישה תלוי אם הוא לחזק [א&quot;צ לבער] או לחזק [וצריך לבער]. להלכה, קיי&quot;ל כהרי&quot;ף דפסק כרב הונא דאזלינן בתר הברייתא דמחמיר ואינו פטור מלבער אלא בתרתי לטיבותא - פחות מכזית ולחזק [ואין חילוק בין כשהוא בשולים או בשפה העליונה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ד)]."	סימן תמב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רק חצי זית אחד בסדקי העריבה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא מסמ&quot;ק דפשוט דא&quot;צ לבער חצי זית דכל הסע&#x27; מיירי כשיש הרבה חצאי זיתים בכלי וס&quot;ד דהכלי מצרפן וקמ&quot;ל כיון שכל אחד עשוי לחזק בטל להכלי ואינו מצטרף עם חבירו, אכן באמת יש בזה מח&#x27; הפוסקים דיש סוברים דיש חיוב ביעור אפי&#x27; על חצי כזית אחד (עי&#x27; בסמוך), אמנם מבואר בהגהות מיימוניות בשם היראים (סי&#x27; ש&quot;א) דהיינו דוקא כשהוא ראוי לאכילה קצת אבל כשהוא מטונף קצת ופחות מכזית א&quot;צ לבערו (ב&quot;י, מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) {ובזה מתורץ הקושיא מחצאי זיתים בבית דאינו חייב אלא משום דאפשר למכנפי ולהצטרפן לכזית דהתם מיירי כשהם מטונף קצת}"	סימן תמב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המח&#x27; אם צריך לבער חצי שיעור?"	"המחמירים ס&quot;ל דהוי כמו שאר חצי שיעור דאסור מן התורה משום כל חלב, אבל החכ&quot;צ (סי&#x27; פ&quot;ו) כתב דיש טעם לחלק דחצי שיעור הוא דוקא במידי דאכילה כיון דנלמד מכל חלב ולא בשאר איסורים, ועוד י&quot;ל דחצי שיעור אסור דוקא כשהוא עושה מעשה ולא כשהוא שב ואל תעשה, ועוד כתב השאג&quot;א (סי&#x27; פ&quot;א) דאיסור בל יראה לא חזי לאיצטרופי דאפי&#x27; אם יגיע לו עוד חצי זית אינו עובר אלא מכאן ולהבא (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ב), ועוד כתב הפמ&quot;ג (סי&#x27; תמ&quot;ז א&quot;א ס&quot;ק מ&quot;ב) דחצי שיעור אסור מפני שחיישינן שמא יצטרף לשיעור כדי אכילת פרס ולאו אדעתיה וזה לא שייך בב&quot;י וב&quot;י. הדגול מרבבה מצדד דדבר שאינו איסור אכילה חצי שיעור אסור מדרבנן, {ולמעשה נראה דלפום ריהטא יש סתירה במ&quot;ב, בסי&#x27; תמ&quot;ד (ס&quot;ק ל&quot;ג) כתב דצריך לבער חצי זית, ובסי&#x27; תנ&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח) כתב דא&quot;צ לבער חצי כזית, ונראה ליישב דתלוי אם ביטלו או לא, דבסי&#x27; תמ&quot;ד מיירי כשלא ביטלו ובסי&#x27; תנ&quot;ט מיירי כשביטלו [אבל אין ראיה משעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תל&quot;ג ס&quot;ק ל&quot;ג) דהתם מיירי כשנפלו על הקרקע ומסתמא מטונפים קצת], ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך בסע&#x27; ח&#x27;}"	סימן תמב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו חייב לבער חצי זית משום חשש שמא יבא לאוכלו?	"תי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דמיירי כשהוא במקום שסופו להיות נדרס בבני אדם, והערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ו) תי&#x27; דמיירי בעיסה דאינו ראוי לאכילה ולא חיישינן שמא יאפה ויאכל וגם אינו ראוי לאפייה"	סימן תמב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בב&#x27; חצאי זיתים וחוט של בצק ביניהם 1) בעריבה 2) בבית?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-18b88a836a9d0d82ed4de221084df1f7fc4c58c0.jpg"">"	סימן תמב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הספיקות בגמ&#x27;?"	"שתי בתים זה לפנים מזה, בבית ועלייה, בבית ואכסדרה. וכיון שהוא איבעיא דלא איפשיטא כתב הרא&quot;ש בשם בעל העיטור דיבטלו ואז הוא ספק באיסור דרבנן ואזלינן לקולא וא&quot;צ לבער (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [דלא כראבי&quot;ה דמחמיר בזה {ואפשר משום דס&quot;ל כהב&quot;י דלא מהני לבטלו אחר שנולד הספק וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תל&quot;ח סע&#x27; א&#x27;)}], ומשמע דאם יש רק חצי זית אחד אפי&#x27; ביטול אין צריך ומכאן הוכיח הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ח) דאין חצי שיעור באיסור ב&quot;י {ובאמת לפי הרמב&quot;ם דמיירי בדבוק ליכא ראיה כלל, ואפי&#x27; להרא&quot;ש דס&quot;ל דמיירי אפי&#x27; כשאינו דבוק כבר כתב המג&quot;א דבכה&quot;ג צריך ביטול, וא&quot;כ משמע להיפך דלכו&quot;ע יש איסור חצי שיעור בב&quot;י, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך}"	סימן תמב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל ציורים שבבית מיירי כשחמץ דבוק או אינו דבוק?	"הרמב&quot;ם (ע&quot;פ המגיד משנה) כתב דכל זה מיירי בדבוק [דהוי כמו עשוי לחזק (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)] דאם אינו דבוק אפי&#x27; בלא צירוף חייב לבער חצי זית, אבל הרא&quot;ש כתב דדבוק לאו דוקא דאפי&#x27; בחצי זית אינו מחויב לבער כל זמן דאינו יכול לצרפו (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), והוסיף המג&quot;א דאפי&#x27; להרא&quot;ש דס&quot;ל דאינו דבוק ג&quot;כ פטור בדליכא צירוף היינו דוקא כשביטלם (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) {ונראה דכו&quot;ע חוששין לב&quot;י בפחות מכזית, אלא דיש אופנים דליכא ב&quot;י כגון פירורי דממילא בטלי א&quot;נ כשהם דבוקים ועשוין לחזק א&quot;נ כשמבטלם בפירוש, וממילא הכא ליכא ב&quot;י דמיירי בדבוק או בביטלם בפירוש, אמנם לאחר שהוסר האיסור ב&quot;י עדיין יש לחוש שמא יבא לאוכלו, ובזה פליגי הרמב&quot;ם והרא&quot;ש, דהרמב&quot;ם חושש שמא יבא לאוכלו כשאינו דבוק והרא&quot;ש אינו חושש [ואפשר דהרא&quot;ש ס&quot;ל כעין הטור דכל זמן דליכא איסור ב&quot;י ליכא חיוב ביעור ולא חיישינן שמא יבא לאוכלו, וזהו דוקא כשהוא חצי כזית אבל פשוט דכזית שלם צריך לבער אפי&#x27; לאחר ביטול]}, והמחבר משמע דפסק כהרמב&quot;ם דדוקא בדבוק א&quot;צ לבער בפחות מכזית אבל כשאינו דבוק חייב לבער [והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;א) סתירה מסע&#x27; י&quot;א דמשמע דמקיל אפי&#x27; כשאינו דבוק, וצ&#x27;&#x27;ע]"	סימן תמב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחמץ שנתעפש ונפסל מאכילת כלב 1) קודם זמן איסורו 2) אחר זמן איסורו?	"1) יכול לקיימו בפסח [ואם רק נפסל מאכילת אדם קודם פסח צריך לבערו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ה)], ובפסח מותר בהנאה אבל אסור מדרבנן לאוכלו משום אחשביה (רא&quot;ש, ט&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג) [והטור הביא גם שיטת הר&quot;ן דמותר אפי&#x27; באכילה, ולא קיי&quot;ל כוותיה (ב&quot;י)] 2) צריך לבערו (עי&#x27; לעיל סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תמב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשנפסל קודם פסח, מה הדין אם נפלה ממילא לתוך מאכלו?	"כתב הח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;ט) דפשוט דהוא בטל ברוב ולא אמרינן בזה אחשביה דחמץ זה כעפרא בעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג) {ומסתבר דה&quot;ה כשנפל בפסח}, אבל אם מערב בכוונה אסור (גר&quot;ז סע&#x27; ל&quot;ג) {ונראה דזהו דוקא אם מערבו בכוונה לאוכלה בתורת אוכל אבל אם הוא רק לדבק התרופה וכדומה אין זה מחשיבו}"	סימן תמב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באלמודי [שומן דגים עם לחם קלוי]?	"אם יודע שהלחם כבר נפסל מאכילת כלב קודם פסח מותר לקיימו ולמוכרו לגוי בפסח, אבל אם אינו יודע צריך לחוש דשמא לא נפסל מאכילת כלב ואסור לקיימו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ד) [והטור כתב דרק אסור לאוכלו אחר פסח, ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דיהא אסור אפי&#x27; בהנאה אחר פסח, ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סע&#x27; ל&quot;א) דהטור לשיטתו דס&quot;ל דמותר לערב לכתחילה ולשהותו ורק אסור באכילה]"	סימן תמב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכופת שאור שייחדה לישיבה?	"כדי לקיימו בפסח צריך תרתי, א&#x27; ייחדה לישיבה, ב&#x27; טח אותו בטיט (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) [דלא כב&quot;ח דס&quot;ל דטח בטיט לחוד סגי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ז)], ובזה מהני אפי&#x27; כשלא נפסל כלל מאכילה דע&quot;י זה בטליה משם אוכל (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ח), וגם ליכא חשש שמא יבא לאוכלו דהא ייחדו לישיבה וגם מאיס (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ט)"	סימן תמב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור טח אותו בטיט?	"בגמ&#x27; משמע דסגי לטוח פניה לבד, וכן משמע מרש&quot;י, אבל הקרבן נתנאל מדייק מהרא&quot;ש דצריך לטוח כל הצדדים [ואינו מוכרח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&#x27;)], ולמעשה המחבר משמע דצריך להטיחו בכל צד [ואולי מפרש הגמ&#x27; &quot;פניה&quot; ר&quot;ל פני הפיכת שאור בכל צד] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן תמב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל הכופת שאור שייחדה לישיבה וטח אותה בטיט?	"מב&quot;י מבואר דאפ&quot;ה פטור, אכן פשוט להשעה&quot;צ (ס&quot;ק ע&quot;ב) דחייב דעדיין הוא ראוי לאכילה {ונראה דאפי&#x27; להב&quot;י לא פטרוהו אלא כשהוא נפסל מאכילת אדם, ואע&quot;פ דעדיין אסור דחזי לחמץ עיסות אחרות מ&quot;מ בזה מהני מה שייחדה לישיבה אבל חמץ גמור פשוט דמודה דחייב, ויתכן דהשעה&quot;צ אינו חולק על הב&quot;י}"	סימן תמב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאור?	"הראב&quot;ד חידש דחייב לבערו אע&quot;פ שהוא נפסל מאכילת כלב, והגר&quot;א ופר&quot;ח הביאו ראיה מתוספתא דשאור נקרא כשנפסל מאכילת כלב, אכן להלכה קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם דאפי&#x27; שאור שנפסל מאכילת כלב אינו עובר על ב&quot;י, והביה&quot;ל (ד&quot;ה חמץ) מיישב התוספתא דהתם מיירי כשנפסל מחמת חימוצו שנתחמץ כ&quot;כ עד שאינו ראוי לאכילה והוי דומה למי ששפך דבר חריף על חמץ ואינו נאכל מחמת חריפתו מ&quot;מ לא מבטל ממנו שם אוכל משא&quot;כ כשנתקלקל השאור מחמת עיפוש בודאי פקע מיניה שם אוכל [וביותר מזה חידש הכסף משנה דאפי&#x27; להראב&quot;ד רק חייב בביעור ולא באכילה, ומצדד הביה&quot;ל דאפי&#x27; אם רוצה לחלוק על הכס&quot;מ וס&quot;ל דלפי הראב&quot;ד חייב אפי&#x27; על אכילתו מ&quot;מ בשיטת הרמב&quot;ם י&quot;ל דאינו חייב כלל כשנתקלקל מחמת עיפוש] {ונראה פשוט דאם שופך bleach על החמץ הוי נפסל מאכילת כלב [אפי&#x27; להראב&quot;ד דהוא מיירי דוקא בשאור] ואינו דומה למי ששפך דבר חריף על החמץ דהתם הוא אוכל אלא שהוא חריף טפי כגון צנון ובצל, אבל נסיתי לשפוך ammonia על חמץ ובבקר כלה כולו והיה ראויה לאכילה משא&quot;כ ב-bleach אע&quot;פ שכלה הריח לאחר כמה ימים מ&quot;מ עדיין טעמו מר} "	סימן תמב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה החמירו בחמץ יותר משאר איסורים דצריך להיות נפסל מאכילת כלב?	"תי&#x27; הר&quot;ן דראינו משאור דיש לה חשיבות אפי&#x27; כשאפשר לחמץ עיסות אחרות (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה עד) [ומשמע דכשהוא נפסל מאכילת כלב תו לא חזי לחמץ עיסות אחרות]"	סימן תמב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיו שמבושל בשכר שעורים?	"כתב התרוה&quot;ד כיון שנפסל מאכילת כלב קודם פסח אינו אסור אלא באכילה אבל מותר להשתמש בה בפסח [ואע&quot;פ שלפעמים הוא נותן הקולמוס בפיו מ&quot;מ בזה לא מחשביה אוכל] (ב&quot;י, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ח&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), וממילא ליכא איסור להשתמש ב-toothpaste and mouthwash כל זמן שנפסלו מאכילת כלב קודם פסח דמה שהוא בולע מקצתו לאו כלום הוא (חוט שני פסח פ&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, אור לציון ח&quot;ג פ&quot;ח אות ו&#x27;) {אולם צריך לברר דבאמת הוא נפסל מאכילת כלב}"	סימן תמב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי בישל הדיו בפסח?	"כיון שלא נפסלו קודם זמנו אסור ליהנות ממנו בפסח (ח&quot;י ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד) [דלא כא&quot;א מבוטשאטש לקמן (סי&#x27; תס&quot;ז) דס&quot;ל דכיון שנפסל ברשות הגוי הוי כאילו נפסל קודם פסח, אבל כתב הבית מאיר דאפי&#x27; כשהוא ברשות הגוי חל עליו איסור הנאה לישראל, ועי&#x27; פסק&quot;ת (אות י&quot;ח) {ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ז סע&#x27; א&#x27;) מח&#x27; בין השע&quot;ת (סי&#x27; תס&quot;ז ס&quot;ק ל&#x27;) והפמ&quot;ג (סי&#x27; תמ&quot;ח א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) לגבי איסור משהו ברשות הגוי}]"	סימן תמב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עריבה שמשתמש בה כל השנה, מה הדין 1) אם רוצה להשתמש בה בפסח 2) אם רוצה להצניען לפסח?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-18b88a836a9d0d82ed4de221084df1f7fc4c58c0.jpg"">"	סימן תמב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להתנות שנותן מתנה לגוי ע&quot;מ להחזיר אחר פסח?	"צריך ליתן לו מתנה גמורה [או מכירה גמורה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ל&quot;ג)], ואחר פסח יחזור ויטלו ממנו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח)"	סימן תמב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלים שמניחים בהם פת או בצק כל השנה?	"ה&quot;נ אם הם מנסרים הרבה וא&quot;א לנקרן שלא ישאר כזית צריך ליתנם לגוי או לטוחן בטיט, אבל אם הם מנסר אחד די לנקרן היטב ולהצניען, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) הביא מהר&quot;י ווייל דצריך להטמינם בחדר שאינו רגיל בו [לפי הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) מיירי בכלי שאין בו חשש כזית חמץ וסגי בזה להצניעו, ולפי הח&quot;י מיירי בכלי שיש בו חשש כזית חמץ וגם צריך ליתנו לגוי או להטיחו בטיט (שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ב) {וצ&quot;ע על השעה&quot;צ דמשמע דפליגי, ותי&#x27; ר&quot;י באק דפליגי אם חיישינן בזה לכזית חמץ}] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט - נ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;א)"	סימן תמב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מנקרין מפה המונחת על שק קמח?	אם רוצה להשתמש בה בפסח צריכה כיבוס יפה בחמין ואפר וחביטה (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב)	סימן תמב סעיף יא		
